הכרעת דין בתיק תת"ע 1199-03-11

בתיק זה מיוחסת לנאשם עבירה של נהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר באשמה וראיות הצדדים נשמעו בישיבות מיום 3.6.12 ו - 12.7.12. מועד הסיכומים נדחה מספר פעמים, עד שלבסוף נשמעו ביום 27.11.12.

לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהן, שקלתי את טענות הצדדים וחזרתי ועיינתי בחומר שהוגש, השתכנעתי מעל לספק הסביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו, ואני מרשיע אותו בביצועה.

ביום 20.2.11 בשעה 23:10, נמסר לידי הנאשם דוח הזמנה לדין, המייחס לו נהיגה כשרשיונו אינו בתוקף, והוא זומן לדיון בבית משפט זה ליום 23.5.11. לישיבה זו הופיע הנאשם, אשר הינו עו"ד בהכשרתו, לבדו וביקש דחייה. בישיבה מיום 17.7.11 ביקש ב"כ המאשימה לתקן את כתב האישום ולהוסיף על עבירת הנהיגה בלא רשיון תקף גם עבירה של נהיגה בזמן פסילה. הנאשם התנגד לבקשה זו, אולם התנגדותו נדחתה והתרתי את התיקון, וזאת לאור סעיף 91 לחוק סדר הדין הפלילי המתיר תיקון כתב האישום בכל עת, עד תחילת המשפט - דהיינו עד ביצוע ההקראה ותשובה לכתב האישום.

מכל מקום, אף אם ייאמר כי המשפט החל בישיבה הקודמת, הרי ניתן אישורי לתיקון כתב האישום וזאת לפי סעיף 92 לחסד"פ, המאפשר תיקון בכל עת, כל עוד ניתנת לנאשם הזדמנות נאותה להתגונן מפני האישום המתוקן, כפי שאכן היה במקרה דנן.

לגופו של עניין כפר הנאשם בנהיגה עצמה ולא בעצם היותו בפסילה, או ידיעתו את דבר הפסילה, ולפיכך מכל מקום קו ההגנה שלו כנגד האישום המקורי של נהיגה בלא רשיון תקף זהה לקו הגנתו כנגד האישום המתוקן, כך שתיקון כתב האישום לא גרם לפגיעה כלשהי בהגנתו.

בכתב האישום נכללו שני עדי תביעה, אולם הנאשם וויתר על חקירת השוטרת גב' סיוון כהן, אשר לא ראתה את העבירה עצמה. לפיכך, עד התביעה היחיד שנשמע בתיק זה, היה מר יוחאי שרון, שוטר יס"מ שבדק את הרכב, והוא רשם במזכר שערך:

"במהלך משמרת בכפר מכר בסמוך לכיכר ה"דקל" הבנתי ברכב מסוג מאזדה שמספרו 5384427 נוסעת לכיוון צפון. סימנתי לנהג לעצור, הנ"ל עצר בצד הדרך. ביקשתי מנהג הרכב להזדהות והנ"ל מסר לי את תעודת הזהות שלו... לאחר בדיקה במסוך נמצא שלנ"ל אין רשיון נהיגה משנת 2004, הודענו על כך לראש המשמרת אסי והוא הזמין ניידת מתנ"א לסיוע. ... לציין שראיתי את אימן קיס נוהג בקשר עין רצוף עד עצירת הרכב".

מעבר לעדות זו הוגש הדוח הנ"ל שערכה השוטרת כהן, לפיו התבקשה להגיע למקום על מנת לערוך דוח הזמנה לדין על בסיס הדברים שרשם מר שרון. פסק הדין בו נפסל רשיון הנהיגה של הנאשם לא הוגש, וזאת לאור הצהרת הסנגור: "אין צורך בהגשת המסמך שכן הנאשם מודה שהיה בפסילה ביום הנטען ואני מבקש שהמסמך לא יוגש בשלב הזה מאחר והוא כולל התייחסות לעובדות לא רלוונטיות".

במסגרת פרשת ההגנה העידו הנאשם עצמו וכן גיסו מר מוחמד מרזוק. גרסתו של הנאשם הייתה כדלקמן: 

מרזוק החנה את הרכב במקום הנטען בדו"ח בצד ימין של הכביש וביקש ממני לחכות כמה דקות עד שהוא ילך ויחזור. אני ירדתי מהרכב סתם לעמוד ליד הרכב, עבר אדון כאמל ביארי ואמר לי שלום, שוחחנו ביחד. באותו יום מזג האוויר היה מאד גשום, באותו רגע לא ירד גשם. פתאום התחיל לרדת גשם, ביקשתי ממנו שנשב בתוך הרכב סתם רק לשבת, לחכות לגיס שלי עד שהוא יחזור. ... ישבתי בתא הנהג, כאמל ישב לידי. הרכב היה בצד ימין של הכביש. הגיע רכב מסוג סוואנה. הסוואנה עצר ליד המזדה והוא לא חסם אותי ולא כלום, רק עצר. וכמובן יצאו ממנו אנשי יס"מ ושוטרים ואני כשראיתי אותם יצאתי מהרכב, פתחתי את הדלת, יצאתי והם ניגשו אלי, ביקשו ת.ז. אני ישר הצגתי בפניהם ת.ז. ביקשו גם מכמאל ת.ז. הם בדקו את הת.ז. שלי גם לפי המסוף. ... ביקשו ממני לערוך חיפוש על גופי. עשו חיפוש ולא מצאו שום דבר. ביקשו גם לעשות חיפוש ברכב, עשו חיפוש בכל הרכב, גם בצדדים, בפנים ומאחורה . ... כל הסיפור הזה של החיפושים ארך כמה דקות, כמעט 10 דקות, רבע שעה. אחרי שלא מצאו כלום, היה איתי כסף נדמה לי 100 או 150 ש"ח בתעודת זהות, בצחוק אחד האנשים אמר לי למה לא קנית סמים, יש לך כסף. התחלתי לחייך, חשבתי שהוא צוחק איתי. הוא נתן לי את הת.ז. ניגש אלי מישהו אולי ראש הצוות, אמר לי "איימן, אכפת לך להוריד את הרכב מפה לצומת הראשית בכפר מכר?" לא התנגדתי. אמרתי כן אדוני בסדר גמור, אין בעיה. ביקש מאחד השוטרים לעלות לרכב וביקש ממני לשבת לידו ליד הנהג והשוטר שנהג ברכב המזדה מכיכר הדקל עד לצומת מכר. בצומת מכר הצומת הראשית עם החזית לכיוון עכו, ליד תחנת האוטובוס. אני לא ידעתי למה היה צריך להוריד את הרכב. יכול להיות שדיברו עם מישהו ולא הסכימו לעלות לכפר מכר. הגענו לצומת מכר, פתאום אני רואה שהגיעה מאחורי הרכב ניידת תנועה. אני ירדתי מהמזדה, השוטרת שישבה ליד הנהג בניידת אמרה לי תשאר ברכב ואנחנו נקרא לך. ...השוטרת מתנ"א ניגשתי אליה והיא ביקשה ממני לחתום, שאלתי על מה, אמרה שאני חותם שקיבלתי דו"ח בית משפט. חתמתי והקצין הנהג אמר לי "איימן תתקשר למישהו עכשיו שיבוא וינהג ברכב ויקח אותך הביתה".

עד ההגנה, מר מרזוק סיפר:

אני הייתי בבית. בא אלי גיסי הוא ואשתו, גיסי איימן. הם הגיעו בערב בערך. שעה 21.00 בערך. ישבנו. היתה לי הזמנה לחתונה לחבר, טבח שעובד איתו וחבר אחר ממכר ולא היה לי רכב. שמו של החבר אבו מרעי. ביקשתי ממנו שאני אסע ונקפיץ את ההזמנה. נסעתי, חניתי, ירדתי לבן אדם. נסענו עם המזדה. אני נהגתי ברכב. איימן בא איתי כדי לא להשאר בבית לבד. ביקשתי שיבוא איתו כי לא רציתי לקפוץ לבד עם הרכב שלהם. ... הוא חיכה ברכב. כשהגעתי למכר חניתי ליד השכונה של החבר'ה שלי, ליד הכיכר. זה קרוב לבית. אפשר להחנות שם. זה מרחק של כ - 50 מ' מהבית שלהם. אין חניה ליד הבית. יש מדרגות.

אחרי חצי שעה בערך התקשרתי אליו, הוא לא ענה. ישבתי עוד רבע שעה בערך. התקשרתי אליו אח"כ, ענה לי, אמר שהוא בצומת. אמר שאבוא, שאלתי מה קרה ואיפה הרכב. אמר שאני בצומת. אמר שאבוא והוא יספר לי. הגעתי עם מרעי שהקפיץ אותי".

אומר מיד כי מדובר בגרסה בעייתית, המעלה תמיהות לא מעטות. הנאשם הגיע לביקור משפחתי בשעות הערב, והתבקש על ידי גיסו להשאיל לו את רכבו כדי לנסוע לכפר ג'דידה. לא הוסבר מדוע לא יכול היה הגיס לשאול רכב אחר ולבצע את הנסיעה ביום אחר בשעה נוחה יותר, ולא ברור מדוע היה על הנאשם שרק הגיע לביקור להתלוות לגיס בנסיעתו. אולם יותר מכך, אם התלווה הנאשם לגיסו לנסיעה, מדוע לא התלווה אליו אף לביצוע מסירת ההזמנה עצמה? מדוע הותיר מרזוק את הנאשם לבדו ברכב בכפר ג'דידה, בשעת מאוחרת, במזג אוויר "מאד גשום" כהגדרת הנאשם, כאשר הוא עצמו מבקר חבר? ואם פעל כך מרזוק, מדוע לא דאג לקצר את הביקור לבצע את מסירת ההזמנה ולחזור מיד לרכב, אלא הותיר את גיסו ממתין זמן רב?

העד המרכזי שיכול היה לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים הינו כמאל ביארי, אשר היה עם הנאשם ברכב בעת שנבדק ויכול היה להעיד האם היה בנסיעה, כטענת התביעה, או בעמידה כגרסת הנאשם. כל אחד מהצדדים טען שעל הצד השני היה להביאו. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין זה, סבורני כי הדין הוא עם המאשימה ועל הנאשם היה לדאוג לזימונו של ביארי כעד הגנה.  

כידוע בהליך פלילי על המאשימה לחקור עדים ולגבות הודעותיהם בטרם הגשת כתב האישום. במקרה דנן, החל ההליך כדו"ח תנועה "רגיל" מסוג הזמנה לדין, לא נערכה חקירה ועדי התביעה שצוינו היו שני השוטרים בלבד. בהמשך תוקן כתב האישום, ובשלב זה לא הייתה אפשרות לחקור את מר ביארי ולגבות הודעתו, אלא באישור מיוחד. משלא נגבתה עדות ממר ביארי והוא לא נכלל ברשימת עדי התביעה, היה על הנאשם להביאו לעדות, ומקל וחומר שהיה עליו לעשות זאת כאשר מדובר במכר, אשר פרטיו מצויים בידיו. בעניין זה סיפר הנאשם:

דווקא בישיבה הקודמת שהיתה לפני הישיבה הזו יצאתי מפה ומצאתי אותו בחוץ. רציתי לדבר עם עו"ד עלא, הנה כאמל נמצא פה וצריך להעיד אותו, אמר בסדר גמור ושהוא מוכן לבוא ולדבר את האמת אתה לא נהגת, ערכו חיפוש ואמרו לי שלום. ושחררו אותי. העו"ד כבר יצא מבניין ביהמ"ש. התקשרתי אליו והעו"ד אמר לי שיש לו משפט בנצרת.

ש.        יש לך את מס' הטלפון של ביארי?